געגועים

לשיחות שלנו... 

לצחוקים שלנו...

ועכשיו זה נגמר... 

כי החלטתי לפני חודשיים לומר לך איך אני מרגישה... 

אז ניסינו להיות ביחד במשך שבוע,  אתה החלטת שזה לא עובד...

והקשר הטוב שהיה לנו התנתק... 

הצלחתי קצת להתגבר עליך... 

אבל זה קשה... 

אני לא מתחרטת שסיפרתי לך... 

כי אם לא הייתי מספרת , אז היינו ממשיים להיות ידידים טובים,  אבל היינו נשארים שם,  ורק התקוות שלי היו גדלות... 

אז כשספירתי לך איך אני מרגישה... 

הרגשתי הקלה...

אבל עכשיו... 

אנחנו בקושי מדברים... 

אמרת לחברה שלי שאתה רוצה שנחזור להיות ידידים הכי טובים... 

אבל... 

אני מפחדת... 

אני מפחדת לשלוח לך הודעה... 

שברגע שנחזור להיות ידידים... 

כל הרגשות שלי יציפו אותי שוב... 

אני רוצה,  אבל אני מפחדת... 

אז אני מחכה ליום שנחזור מחופשת פסח כדי לחזור לדבר איתך....

כי בהודעות זה יהיה קשה... 

כי אני לא אראה את התגובה שלך... 

ואתה תוכל לסנן אותי....

אני פשוט מתגעגעת אליך

ולא רק אליך... 

גם לחברות שלי... 

לא ראיתי אותם כבר שבוע... 

ואני מנסה לגרום לכולנו להפגש... 

אבל הן עסוקות... 

אז כל ערב אני נשארת בבית... 

בלי שום דבר לעשות...